הסערה מוצדקת, אבל דווקא מתחשק לי להתחיל במחמאה על תשדיר ה"אל תענו לי אפילו" של הרשות לבטיחות בדרכים. סחתיין על הגיוון! לא יודעת מתי לאחרונה ראיתי פורום מנהלים שמורכב גם מלא מעט מנהלות, ואפילו מנהל אחד מהמגזר. * נכון, צודקות הביקורות. המנהלים לא צריכים לצפות לזמינות מוחלטת של העובדים לא רק בזמן נהיגה, אלא להניח […]
"תסמונת המתחזה" הפכה מטבע לשון שגורה, גם אם לא מספיק, במחשבה הארגונית וה-HRית. ככל שארגונים עסוקים יותר בגיוס טאלנטים ובשימורם, עסוקים הטאלנטים בשאלה: למי קראת טאלנט? או במילים אחרות: האם זה אמיתי, כל זה? מתי כבר יחשפו אותי ויגלו את הבלוף? התסמונת המטרידה רווחת דווקא בחברות הסופר מצליחות, אלה ששפר עליהן גורלן לברור את המצטיינים […]
ראיתי מנהלים שמחים. אם תצמידו אקדח לרקה ותכריחו אותי למנות שלושה גורמים שעושים מנהלים שמחים, הרי הם: הצלחה, כמובן, משימה שווה שמעניינת אותם ולא מרפה מהם לרגע, ואוטונומיה: הרשות להצליח בדרך שלהם. בקיצור, כשסומכים עליהם. האחד קשור בשני ובשלישי; יש קשרים הדוקים בין הצלחה, משימה מעניינת ואוטונומיה. כשהם זוכים לאוטונומיה, החופש והאחריות להצליח בדרכם שלהם, […]
לפני שנה פנה אלי רותם שטרקמן והציע לראיין אותי ל"שיחת פנים", מדור שאני אוהבת במוסף סוף השבוע בדה מרקר, בעקבות פוסטים שלי "המדריך ליצירת שמחה בעבודה 1" ו"המדריך ליצירת שמחה בעבודה 2", שהגיעו אליו בדרך הארוכה, שיתוף אחרי שיתוף אחרי שיתוף. התברר לי שיש דבר כזה זנב ארוך, והוא יכול לפעמים להשיט פוסטים שלי ללב […]
1. ביום שבו פתחו את הבריכה בשכונה, ההתרגשות שלי לא ידעה גבולות. כבר שנים שאני מפנטזת על מים ועל שחייה, וכבר כמה שנים שהיו שמועות שיפתחו בריכה בשכונה. ועוד ציבורית, בניגוד לקודמתה, שהיתה אמורה להיות ציבורית, אבל בסוף התגלתה כמחטף יזמי מקומם, בריכה פרטית בהחלט (ונפלאה להכעיס). אבל השמועות אודות הבריכה הציבורית השכונתית החדשה התעקשו, […]