ראיתי מנהלים שמחים. אם תצמידו אקדח לרקה ותכריחו אותי למנות שלושה גורמים שעושים מנהלים שמחים, הרי הם: הצלחה, כמובן, משימה שווה שמעניינת אותם ולא מרפה מהם לרגע, ואוטונומיה: הרשות להצליח בדרך שלהם. בקיצור, כשסומכים עליהם. האחד קשור בשני ובשלישי; יש קשרים הדוקים בין הצלחה, משימה מעניינת ואוטונומיה. כשהם זוכים לאוטונומיה, החופש והאחריות להצליח בדרכם שלהם, […]
לפני שנה פנה אלי רותם שטרקמן והציע לראיין אותי ל"שיחת פנים", מדור שאני אוהבת במוסף סוף השבוע בדה מרקר, בעקבות פוסטים שלי "המדריך ליצירת שמחה בעבודה 1" ו"המדריך ליצירת שמחה בעבודה 2", שהגיעו אליו בדרך הארוכה, שיתוף אחרי שיתוף אחרי שיתוף. התברר לי שיש דבר כזה זנב ארוך, והוא יכול לפעמים להשיט פוסטים שלי ללב […]
1. ביום שבו פתחו את הבריכה בשכונה, ההתרגשות שלי לא ידעה גבולות. כבר שנים שאני מפנטזת על מים ועל שחייה, וכבר כמה שנים שהיו שמועות שיפתחו בריכה בשכונה. ועוד ציבורית, בניגוד לקודמתה, שהיתה אמורה להיות ציבורית, אבל בסוף התגלתה כמחטף יזמי מקומם, בריכה פרטית בהחלט (ונפלאה להכעיס). אבל השמועות אודות הבריכה הציבורית השכונתית החדשה התעקשו, […]
נפתח בספוילר: בפרק הסיום של סדרת המופת "שאולי ואירנה בבית החולים" שאולי ואירנה משתחררים. אחרי חצי שנה ו-11 פרקים בבית החולים, אחרי הבשורה המשמחת על רמיסיה מוחלטת, אחרי הפרידה מהצוות, בדרך החוצה מהחניון, אירנה מבקשת משאולי שיהיה מחר בבית משבע עד 11, הטכנאי צריך להגיע, יש בעיה עם היניקה של המייבש. שאולי מתקומם. מחר הוא היום […]
::רווחים:: בן שנה. אם יש אפליקציה שלה אני מכורה, הרי היא ה-memories של פייסבוק, שמדי יום מזכירה לי מה קרה היום לפני שנה, לפני שנתיים, לפני תשע. בעת הזאת בשנה שעברה, כך סיפרה לי, יחד עם הברכות לפסח, שלחתי את בשורת היוולדו. האמא היתה מיוזעת וסמוקת לחיים, הרך הנולד עוד היה קצת מקומט, מכוסה בקרומים […]