העניין הזה לא מפוצח. בכל מקום בארץ, צוותים יוצאים לסדנאות, ימי עבודה, אופסייטים, תקראו לזה איך שתקראו לזה, ולא מספיק שלא פשוט להוציא צוות מעבודת היומיום, שלא לדבר על צוות הנהלה, לא מספיק שזה סיפור יקר מכל בחינה (אבל שווה זהב, על כך בקרוב), גם בכלל לא קל למצוא מקומות מתאימים לעבוד בהם. אפילו כשכסף […]
בוקר טוב, שבוע טוב ובעיקר – אחרי-אחרי החגים שמח לכולם. בשבוע שעבר חזרתי לייעוץ, למתייעצים שלי, למשרד שלי ולמשרדים של הארגונים שאני מייעצת להם. האמת, היה כיף. האמת (2): היה גם מעייף. אני קצת בהאנג אובר של עבודה. אבל בעיקר, באחת מישיבות ההנהלה שהנחיתי* הפתיע אחד המנהלים בתזכורת: תיכף מתחילה 2022, צריך להתכונן. […]
אז שלשום התחילו סימנים שעומדת להגיע מתנה לחג: סמס מחברת השליחויות שמבקשת שאאשר לשים את החבילה ליד הדלת; אישרתי. אחר כך הטלפון מהשליח; הסברתי. אחר כך השליח בדלת; לקחתי והודיתי. אחר כך החבילה המשמחת; פתחתי, שמחתי ואיפסנתי. כן, עם החבילה הנחמדה הגיעה גם גלויה מודפסת, מעוצבת, שאיחלה לי דברים, כלומר לא בדיוק לי, אלא באופן […]
הפרישה המפוארת של סימון ביילס היא נקודת קיצון של משהו שכבר הרבה זמן מתבשל בשוק העבודה: לא בכל מחיר (בקישור: הטור של אריאל דסקל על הנושא). הסתיימה הזהות בין האדם ובין האיש העובד שהוא. גם אחרי פרישתה של ביילס, כל החיים לפניה, ואני מקווה שהם יהיו עשירים, מעניינים, טובים ומיטיבים. * כמה אני נתקלת, בחיי […]
אחרי שהתנקשתי בשבוע החגיגות הממושך של פורים בבתי הספר, נכנסתי בסיפור הארגוני של יום כיף, עכשיו על הכוונת שלי: המסיבות הגרנדיוזיות של חברות ההייטק המצליחות. כן, הופעות הענק של עומר אדם ורן דנקר, הגלאמפינג בנגב עם אלכוהול חופשי והסעות כדי שאפשר יהיה לצרוך אותו וים של מרץ' ממותג שיוצר בסין ותופס את המכולות בים. בכתבת […]