קשה לחשוב על שאלה מגרדת יותר מ"איפה זה פוגש אותך?", השימושית כל כך בתהליכי שינוי, טיפוליים או ייעוציים. כולנו יודעים לחגוג את התודעה מעצבת מציאות (ונוהגים לשכוח את אחותה הסיאמית, מציאות-שמעצבת-תודעה), במיוחד מול פרשנות לקויה של אחרים. קל לראות את צבע העדשות במשקפיים שמרכיבים האחרים; אצל אלה שהעולם כולו נגדם, אחרים שכל הר הוא בשבילם […]
1. מוכרחים להיות שמח, שמעתי. בימים שעוד נכונו לנו, כשכולנו נהיה בריאים והמשק יתאושש, נוכל לשלב עבודה מהבית גם בלי הוראות מגבוה. עובדים ומנהלים יוכלו לחשוב בשקט, לחתוך בזמני הנסיעה, לנוח קמעה מהתגובתיות שנדרשת מהם במשרד, לתת לרעיון טוב לתפוח בראש כשמחמצת תוססת לה על השיש, לאוורר קצת את המשרד מנוכחותם ואת התפיסות הרגילות, כי […]
אילו תהומות פעורים בין "עבודה מהבית", כמו שהיינו תופסים אותה לפני, נניח חודשיים, פרבילגיה יקרה ולא פשוטה לתיחזוק של בעלי מקצועות חופשיים מסויימים, ובין העבודה מהבית של מרץ 2020 ואילך: אותה ערימה של משימות ותביעות שזורמות הביתה בכל אמצעי התקשורת האפשריים, נלחמות על תשומת הלב עם הילדים, המורים של הילדים, החדשות לבקרים והניסיונות להזמין משלוחים […]
הרקע לכתיבת הפוסט לא היה יכול להיות דינמי יותר גם לו הייתי משדרת ממסלול המירוצים של פורמולה אחד. הכל נזיל ותזזיתי: ארגונים מתארגנים לעבודה מרחוק, עובדים מתפזרים לעבודה מהבית, אחרים מפטרים או מוציאים עובדים לחופשה ללא תשלום (מתברר שכרגע עם פיצויים! וחתימה דיגיטלית! נשמע טוב! פחות רע), מקומות נסגרים, אירועים מצטמצמים, נדחים או מתבטלים, כרגע […]
2020. יש משהו יפה בשנה הזאת, עשרים עשרים. עמוק לתוך ינואר של השנה החדשה, אני עדיין כותבת במחברת "2019" בפתח כל פגישה. הרף עין אחר כך אני נזכרת שכבר עשרים עשרים, ומיד מרגישה בחזרה לעתיד; מין נוסטלגיה משונה למספר שפעם, נניח באלפיים וחמש עשרה, דיברו בו לא מעט. אז, במחצית הראשונה של העשור הקודם, ובוודאי […]