יש לי בעיה עם העניין הזה של "אושר". המרדף אחריו נשמע לי כמו ציד חד-קרניים. בכלל, "אושר" נשמע כמו משהו קבוע, לינארי, כמו להיות בהיי תמידי; אני קוראת לזה 'מאניה'. בשבילי, האושר הוא נקודות זוהר שפזורות בחיים; אם יש לי מספיק מהן, או קורנות באור חזק מספיק, טוב לי. ובכלל, כדי להשיג דברים רצוי לנסח […]
1. איזה צונאמי אדיר, מרגש ומפחיד בעוצמתו. בעולם ובארץ, בתחקירים בעיתונות וברשתות החברתיות, בתעשיות הבידור ובהייטק ובמשטרה, בהתנצלויות פומביות, השעיות ובפסקי דין: נשים, ולא רק הן, מספרות בנחישות ובאומץ על ההטרדות המיניות שעברו ועוברות, רבות מהן במקומות העבודה. זה קצה הקרחון, כמובן, שמציץ סוף סוף מבעד לקרום העכור שמכסה את פני היחסים בין נשים לגברים […]
הנה כתבה שמעמתת בין Wix, אחת החברות שהכי טוב לעבוד בה ב-ע-ו-ל-ם (לפי סקר עובדים מקיף של גלאסדור) ובין Amazon, אחת החברות הכי מפורסמות ומצליחות ב-ע-ו-ל-ם, שתנאי העבודה בה קנו לה פרסום רע מאוד. לעין קל להימשך לפינוקים שמציעה ויקס: המניקור והפדיקור במקום העבודה, תיקוני הטלפון ובעיקר – איזו גאונות – שירות החבילות שחוסך […]
::רווחים:: בן שנה. אם יש אפליקציה שלה אני מכורה, הרי היא ה-memories של פייסבוק, שמדי יום מזכירה לי מה קרה היום לפני שנה, לפני שנתיים, לפני תשע. בעת הזאת בשנה שעברה, כך סיפרה לי, יחד עם הברכות לפסח, שלחתי את בשורת היוולדו. האמא היתה מיוזעת וסמוקת לחיים, הרך הנולד עוד היה קצת מקומט, מכוסה בקרומים […]
פעם, בפתיחת סדנת פיתוח צוות הנהלה של חברת הייטק, התבקשו המשתתפים להציג את עצמם. אחד־אחד, ובלי תיאום מראש, בחרו הגברים חברי ההנהלה לספר על עצמם באמצעות הילדים שלהם. הוזכרו לילות לבנים, תהליכי גמילה מפרכים, געגועים. היה נדמה שהמנהלים מתרככים, מזמינים את עמיתיהם להציץ מעבר למסך הניהולי, לצדדים נוספים של חייהם. אפילו הרווק, בתורו, הזכיר את […]