על אנשים וארגזים: טוב להיות חברה שטוב לעבוד בה

על אנשים וארגזים: טוב להיות חברה שטוב לעבוד בה

 

הנה כתבה שמעמתת בין Wix, אחת החברות שהכי טוב לעבוד בה ב-ע-ו-ל-ם (לפי סקר עובדים מקיף של גלאסדור) ובין Amazon, אחת החברות הכי מפורסמות ומצליחות ב-ע-ו-ל-ם, שתנאי העבודה בה קנו לה פרסום רע מאוד.
לעין קל להימשך לפינוקים שמציעה ויקס: המניקור והפדיקור במקום העבודה, תיקוני הטלפון ובעיקר – איזו גאונות – שירות החבילות שחוסך מהמילניאלז להמתין בדואר לחבילות של אסוס. אבל הרשו לי לשער שזה לא מה שהופך אותה לאחת החברות הטובות בעולם; רחוק מזה.

עזבו את העובדה שהם יושבים מול הים*. בסופו של דבר, מה ששובה את העובדים זה לא המניקור והפדיקור; בהרבה חברות הייטק מצליחות זוכים העובדים לחיבוק כזה פלוס הנעים בגב. אני מהמרת (וגם מקצת היכרות עם אנשים שעובדים או עבדו שם), שמה שהופך אותה לחברה כל כך טובה הם שני דברים אחרים: התכלית והדרך.

1. *התכלית* של ויקס היא יצירת פלטפורמות לאתרים שכל אחד יוכל לבנות בעצמו. אני לא מכירה את הדיבור הפנימי של הארגון, אבל המשימה שלו היא תכלית שאיננה רק בוננזה עסקית, אלא משהו טוב לעבוד בשבילו: לאפשר את יכולת הביטוי (והשיווק) לעסקים הקטנים באשר הם, לאמנים, למי שרוצה לומר מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. משהו טוב לקום בשבילו בבוקר.
2. *הדרך*: נשמע שהחברה מתייחסת גם לעובדים שלה כמי ששווה לאפשר לו את יכולת הביטוי וההשפעה הפנימית. גם מהמעט שמוצג בכתבה (בהרבה פחות זמן מסך ממה שמוקדש לסדרת הלקים והמטריות לילדים) נשמע שהאפשרות למצות את הפוטנציאל האישי שם היא גדולה מאוד, שהגמישות והפתיחות מאפשרות לעובדים לצמוח בכיוונים שונים ומפתיעים – ובהתאם לארגון.
באמזון, לעומת זאת, לא רק הדרישות הבלתי אפשריות גורמות לעובדים מצוקה כזאת, אלא העובדה שבעצם, בדרך ההפעלה שלהם מתייחסים לעובדיהמחסנים (ולפי תחקירים שפורסמו, לא רק אליהם) כאל תחליפי רובוטים, זמניים, שמועסקים עד שיפותחו הרובוטים המתאימים שיוכלו להחליף אותם. את התחושה הזאת שום מניקור לא יוכל להבריק.
*
אבל יש גם דבר שלישי, שממנו אסור להתעלם: המנהיגות, לכל אורך השדרה הארגונית.
בראש שני הארגונים עומדים מנהיגים חזקים, מרשימים בעלי חזון ברור ונחוש. הם גם מצליחים, והצלחה היא תכונה די אטרקטיבית.
באמזון יש פער עצום בין מה שמשדר המנהיג החוצה – חדשנות, מקוריות, פריצת דרך, ומה שהוא משדר פנימה לתוך הארגון. תחשבו על ההבדל בין חוויית הלקוח לחוויית העובד, בין החבילות הארוזות יפה של אמזון פריים שצונחות מהשמיים כמה שעות מרגע הזמנתן, ובין חייהם של האנשים שאורזים אותן, שעבודתם נמדדת בשניות. הפער הזה, בין הפנים לחוץ, הוא צרימה חריפה וחרב פיפיות ארגונית. זה פער רווח בחברות קמעונאיות. הוא חריף יותר באמזון, בגלל הדימוי ההייטקי הנוצץ והעדכני שלה.

אפשר לנחש שבוויקס המצב אחר. גם כי לרווחתה, ויקס היא כולה און ליין ואין צורך שאף אחד יארוז חבילות וישלח אותן (להיפך, אם כבר). אבל גם כי – אפילו עיצובית – היא נדמית מבפנים כמו שהיא נדמית מבחוץ. זה תפקידה של המנהיגות, לוודא שהלב והפה – הקמפיינים והשיחות הפנימיות – ידברו באותה שפה, מתוך אותם ערכים. אבל זה גם תפקידה של שרשרת הניהול, להחזיק את השפה הזאת, את ההתנהגות הזאת, לאורך כל הדרך.

מחקרים מראים, חד משמעית, שהגורם המרכזי לשביעות הרצון של אנשים בעבודה הוא הקשר שלהם לבוס הישיר. אנשים עוזבים את העבודה או נשארים בה בגלל הבוס הישיר שלהם. מנהיגות טובה לכל אורך השדרה הניהולית, תורמת בו זמנית למנהלים, לעובדיהם ולארגון, כי היא ממצה את הפוטנציאל האנושי, משכללת את תהליכי העבודה ומחזקת את המחויבות והקשרים במקום העבודה.

– – –

*טוב, הים. עבדתי כמה שנים מול הים. זה משפר את איכות החיים ואיכות העבודה ואיכות הנשימה באופן שאין לתאר.

תגובה אחת

  1. תמי בצלאלי הגב

    פוסט מקסים. התכלית והדרך ואז המנהיגות. כמה נכון וכמה פשוט והלואי וכמה עיניים במדינה הזאת יפקחו לראות כל מה שאת אומרת.

השארת תגובה