1. מחאת הפונדקאות לכל היא אחת המרתקות והמורכבות שהיו כאן. אולי גם הסוחפות; נראה כמה אנשים יצעדו בהפגנה ביום ראשון (עדכון: המונים. רבבות. גם אנחנו. ההפגנה הכי גדולה שראינו מזה שנים. וגם השמחה שבהן).   אידיאולוגית, היא מפגישה חזיתית בין אג'נדות שונות, אולי סותרות; בוודאי בין קהלים. אבל מה שמעניין בה במיוחד כרגע, היא ההתגייסות-רבתי […]

אז חוץ מהצלחה, הליכה ברגל, לראות ולהראות, הבוס הישיר, אוטונומיה וגמישות – איך עוד אפשר ליצור שמחה בעבודה?   6. משמעות. ברור. הרי כולם מכירים את פירמידת הצרכים של מסלאו, ויודעים ש'משמעות' היא השפיץ הזה שברום הפירמידה, זאת שמעל הצרכים הבסיסיים, בטחון, שייכות, כבוד והערכה. מה שלא תמיד זוכרים, זה שיש לא מעט תפקידים, ולא […]

בוקר. אז מחקר שנערך בטכניון העלה כי ההיי־טק הישראלי מקבל בוגרי תארים טכנולוגיים שחסרים מיומנויות בסיסיות של עבודה וניהול: עבודת צוות, ניהול זמן (או סדרי עדיפויות), יכולת ביטוי בכתב ובעל פה. לא עסקו מעולם באתיקה, רגולציה ותקציבים. רותי לוי, ב'דה מרקר', מביאה בפתח הכתבה ציטוט מהמחקר: "בשנים האחרונות נצפית מגמה שמעדיפה כלכלנים ומשפטנים בתפקידי ניהול, ונטייה […]

יש לי בעיה עם העניין הזה של "אושר". המרדף אחריו נשמע לי כמו ציד חד-קרניים. בכלל, "אושר" נשמע כמו משהו קבוע, לינארי, כמו להיות בהיי תמידי; אני קוראת לזה 'מאניה'. בשבילי, האושר הוא נקודות זוהר שפזורות בחיים; אם יש לי מספיק מהן, או קורנות באור חזק מספיק, טוב לי. ובכלל, כדי להשיג דברים רצוי לנסח […]

ארבע שנים אני עובדת פה. התחלתי שנה אחרי שסיימתי את התואר ועם המעבר לתל אביב. כשאני נזכרת היום בשיחה הראשונה עם המנהל שלי דאז, אני יכולה ממש לשמוע את הציחקוק הגבוה שברח לי כשהוא שאל על ציפיות שכר. ככה זה כשצעירות. המחשבה לדרוש שכר מסוים נראתה לי הזויה. שישלמו כמה שנראה. היתה לי תחושה כזו […]