בשבוע שעבר יצאנו, כל המשפחה, לטיול אופניים. כשעצרנו בגן העצמאות להפסקת שתייה והתרעננות, הרמנו את ראשינו לשמיים וראינו להק ציפורים נודדות. הלהקה המתואמת נראית כגוף אחד מרובה איברים. כל ציפור נדמתה עצמאית וחופשייה, אבל גם חלק ממשהו גדול יותר, שאיתו היא יכולה לחצות את העולם. אני מהנדסת. בוודאי כבר זיהיתם שאני לא עונה על סטריאוטיפ […]
::רווחים:: בן שנה. אם יש אפליקציה שלה אני מכורה, הרי היא ה-memories של פייסבוק, שמדי יום מזכירה לי מה קרה היום לפני שנה, לפני שנתיים, לפני תשע. בעת הזאת בשנה שעברה, כך סיפרה לי, יחד עם הברכות לפסח, שלחתי את בשורת היוולדו. האמא היתה מיוזעת וסמוקת לחיים, הרך הנולד עוד היה קצת מקומט, מכוסה בקרומים […]
פעם, בפתיחת סדנת פיתוח צוות הנהלה של חברת הייטק, התבקשו המשתתפים להציג את עצמם. אחד־אחד, ובלי תיאום מראש, בחרו הגברים חברי ההנהלה לספר על עצמם באמצעות הילדים שלהם. הוזכרו לילות לבנים, תהליכי גמילה מפרכים, געגועים. היה נדמה שהמנהלים מתרככים, מזמינים את עמיתיהם להציץ מעבר למסך הניהולי, לצדדים נוספים של חייהם. אפילו הרווק, בתורו, הזכיר את […]
1. כשאני מסתכלת על תהליכי הייעוץ הכי מוצלחים שהיו לי, הם היו אלה שבהם הצלחנו לפרמט את הייעוץ לתוך החיים, כך שהוא יוכל לעבוד לאורך זמן. כלומר – קודם כל, פשוט לקרות. ואז, בהתאמה, הצליח המנהל, או הצליחה ההנהלה, להטמיע את תהליכי הניהול המרכזיים לתוך השגרה. צריך למצוא את הפורמט הכי נכון, צריך לדבוק בו, […]
1. אמר לי חבר: "קראתי מה שכתבת, ואני רוצה לומר לך, שמעולם לא הייתי בישיבת צוות שהצדיקה את עצמה. עשרים שנה אני עובד בארגונים מסוגים שונים, וכל ישיבות הצוות היו בזבוז מוחלט של זמן". שאלתי: "לכל הישיבות אתם נכנסים עם טלפונים? לכולן?" "עד האחרונה שבהן", ענה. "וכולם עם הטלפונים? דלוקים? קוראים הודעות? משיבים?" "איזו שאלה", […]