(המשך מהפוסט הקודם שבו תוארה הנפש הארגונית או למה כל כך קשה להיפרד יפה, הבטחות ורגעי חולשה, וחשיבות הפרידה הטובה, כן, גם בעבודה). ד. איך להיפרד נכון פרידה טובה מורכבת משני חלקים: 1. העברת מקל מסודרת – אחריות ברורה על משימות ועל אנשים, שמירה על המסגרת לטוב ולרע, הארגון חזק מהאנשים שמרכיבים אותו. לטוב – […]
זוכרים בתיכון את הרגע שבו, באמצע השיעור, נפתחה הדלת, המורה הרימה מבט נוזפני ופתאום הבעת פניה השתנתה? לחדר נכנסו אז אנשים מגודלים, עם נשק או בלעדיו, גבוהים מדי, עושים בכיתה כבשלהם, ואפילו מעיזים לנשק ולחבק את המורה המופתעת? המורה היתה עוצרת את השיעור ומציגה בגאווה את בוגריה, האנשים שגדלו אצלה, שנעשו הגבוהים, החכמים, המוכשרות והמצליחות […]
ראיתי מנהלים שמחים. אם תצמידו אקדח לרקה ותכריחו אותי למנות שלושה גורמים שעושים מנהלים שמחים, הרי הם: הצלחה, כמובן, משימה שווה שמעניינת אותם ולא מרפה מהם לרגע, ואוטונומיה: הרשות להצליח בדרך שלהם. בקיצור, כשסומכים עליהם. האחד קשור בשני ובשלישי; יש קשרים הדוקים בין הצלחה, משימה מעניינת ואוטונומיה. כשהם זוכים לאוטונומיה, החופש והאחריות להצליח בדרכם שלהם, […]
לפני שנה פנה אלי רותם שטרקמן והציע לראיין אותי ל"שיחת פנים", מדור שאני אוהבת במוסף סוף השבוע בדה מרקר, בעקבות פוסטים שלי "המדריך ליצירת שמחה בעבודה 1" ו"המדריך ליצירת שמחה בעבודה 2", שהגיעו אליו בדרך הארוכה, שיתוף אחרי שיתוף אחרי שיתוף. התברר לי שיש דבר כזה זנב ארוך, והוא יכול לפעמים להשיט פוסטים שלי ללב […]
1. מחאת הפונדקאות לכל היא אחת המרתקות והמורכבות שהיו כאן. אולי גם הסוחפות; נראה כמה אנשים יצעדו בהפגנה ביום ראשון (עדכון: המונים. רבבות. גם אנחנו. ההפגנה הכי גדולה שראינו מזה שנים. וגם השמחה שבהן). אידיאולוגית, היא מפגישה חזיתית בין אג'נדות שונות, אולי סותרות; בוודאי בין קהלים. אבל מה שמעניין בה במיוחד כרגע, היא ההתגייסות-רבתי […]