1. פעם למדתי צרפתית בבית ספר זעיר לשפות ברובע ה-13, שהנהיגה ביד רמה גברת אחת, אדומת שיער וסוערת. כשלמדנו על סוגי העבר השונים, היא ביקשה שנכתוב על משהו שקרה לנו בעבר, למשל, בילדות. לא זוכרת על מה סיפרתי, אבל התחלתי את שיעורי הבית במילים Quand j'étais jeune, כשהייתי צעירה. עוד לא הספקתי לספר מה קרה […]
הפעם אתחיל הפוך: פינת הגאון א. פתחו בלוג ב. כתבו פוסט ג. חזרו ל-ב.
בשבוע שעבר יצאנו, כל המשפחה, לטיול אופניים. כשעצרנו בגן העצמאות להפסקת שתייה והתרעננות, הרמנו את ראשינו לשמיים וראינו להק ציפורים נודדות. הלהקה המתואמת נראית כגוף אחד מרובה איברים. כל ציפור נדמתה עצמאית וחופשייה, אבל גם חלק ממשהו גדול יותר, שאיתו היא יכולה לחצות את העולם. אני מהנדסת. בוודאי כבר זיהיתם שאני לא עונה על סטריאוטיפ […]
::רווחים:: בן שנה. אם יש אפליקציה שלה אני מכורה, הרי היא ה-memories של פייסבוק, שמדי יום מזכירה לי מה קרה היום לפני שנה, לפני שנתיים, לפני תשע. בעת הזאת בשנה שעברה, כך סיפרה לי, יחד עם הברכות לפסח, שלחתי את בשורת היוולדו. האמא היתה מיוזעת וסמוקת לחיים, הרך הנולד עוד היה קצת מקומט, מכוסה בקרומים […]
פעם, בפתיחת סדנת פיתוח צוות הנהלה של חברת הייטק, התבקשו המשתתפים להציג את עצמם. אחד־אחד, ובלי תיאום מראש, בחרו הגברים חברי ההנהלה לספר על עצמם באמצעות הילדים שלהם. הוזכרו לילות לבנים, תהליכי גמילה מפרכים, געגועים. היה נדמה שהמנהלים מתרככים, מזמינים את עמיתיהם להציץ מעבר למסך הניהולי, לצדדים נוספים של חייהם. אפילו הרווק, בתורו, הזכיר את […]