שנות טובות, נימוסים והליכות או למה הדבר הכי חשוב במתנה לחג זאת הברכה לחג

שנות טובות, נימוסים והליכות או למה הדבר הכי חשוב במתנה לחג זאת הברכה לחג

אז שלשום התחילו סימנים שעומדת להגיע מתנה לחג: סמס מחברת השליחויות שמבקשת שאאשר לשים את החבילה ליד הדלת; אישרתי. אחר כך הטלפון מהשליח; הסברתי. אחר כך השליח בדלת; לקחתי והודיתי. אחר כך החבילה המשמחת; פתחתי, שמחתי ואיפסנתי. כן, עם החבילה הנחמדה הגיעה גם גלויה מודפסת, מעוצבת, שאיחלה לי דברים, כלומר לא בדיוק לי, אלא באופן כללי לאנשים הכלליים שכמוני זכו להיות ברשימת מקבלי השי לחג של חברה איקס.
שלא תבינו אותי לא נכון: אני שמחה להיות ברשימת מקבלי השי לחג של חברה איקס. אבל אני גם מניחה שחברה איקס שמה אותי ברשימת מקבלי השי לחג כדי להודות לי, לשמח אותי ו/או לחזק את קשרי העבודה והעמיתות בינינו ועוד כהנה.
תשמעו. היום, כשכל כך הרבה דברים קורים אוטומטית, כשחברה איקס רוכשת חבילות מחברה Y וחברה Y רוכשת שילוח מחברה Z, היחיד שראה את פני השמחות הוא השליח של חברה Z (וגם זה כי הוא לא שעה לבקשתי להניח את זה ליד הדלת). ותשמעו עוד משהו: עם הכמויות האדירות של החבילות, לא פעם דברים נופלים בין הכסאות שבין חברות X ל-Y ל-Z, וכך קרה שביום העצמאות האחרון קיבלתי חבילה שתוזמנה לפסח; וזה כמובן לא נורא, זאת לא היתה חבילת מצות. אבל כל זה לא אישי באופן שמפספס לחלוטין את הפואנטה: הכרת התודה וחיזוק הקשר, ויותר מהם: ההזדמנות לומר משהו חשוב ו/או יפה.
::
מכל מנהליי השכלתי, ואת הדבר החשוב הזה למדתי מזה שיושב וכותב, ברכה אחרי ברכה, בעט ירוק בדרך כלל על כרטיסי ברכה מנייר, לכל העובדים ואנשי שלומו, פעמיים בשנה (לא כולל את יום ההולדת).
כן, ככל שהארגון גדל וככל שתקציב השי לחג שלו גדל, המטלה הולכת ונעשית מפרכת. אבל מי שמקבל את הברכה בכתב יד יודע שמאחוריה יושב מישהו, מפנה חצי יום (וסביר להניח שחצי לילה) וחושב מה הדבר האחד החשוב שהוא רוצה לומר לך בערב החג, במעבר בין השנה הזאת לבאה אחריה. זה נשמע סנטימנטלי, אבל זאת הזדמנות למפגש אישי, מדוייק וקצר. 
::
כשהם נזכרים בהבדל האדיר שבתחושה בין לקבל ברכה גנרית ובין לפתוח מעטפה ובה כמה מילים אישיות, רוב המנהלים שאני מכירה לא מתעצלים לשבת ולכתוב את הברכות. אלא שהם לא תמיד יודעים מה לכתוב בהן. אז הנה, בזמן שאתם מתארגנים על סטוק של מעטפות נאות, עט שמחליק על הנייר ומוזיקה טובה, קבלו את הנוסחה הפשוטה לברכות שנה טובה מצוינות:
 
קולגה יקר,
 
1. מה שהיה {דבר אחד ראוי לציון על השנה שהיתה: המאמץ הגדול שהושקע/ התקדמות ניכרת / הישג משמעותי / שותפות לדרך}
 
2. מה שיהיה {{דבר אחד שראוי לאחל לשנה הבאה: אישי, מקצועי, או גם וגם}}
 
על החתום: המנהל.ת (שרואה אותך וטורח גם לומר לך את זה)
::
איך להפוך את הרמת הכוסית למפגש כיפי, שיש בו קורט של אמת וחופן נדיב של מנהיגות ותקווה
מי ששמחה למצוא ביומן שלה זימון להרמת כוסית שתרים את היד.
מה קרה לכל הידיים שלכן? עוד כואבות מהחיסון?
בדיוק כמו הברכות האישיות, וכנראה אפילו יותר, והרבה יותר מסוגיית הכיבוד שיוגש, חשוב להשקיע בכמה מילים שתגידו בהרמת הכוסית לחג, תהיה זאת כוסית של קפה קר, של ברנדי או של יין, בלייב או בזום או היברידי (רק אם אין ברירה בבקשה).
חבל לפספס את ההזדמנות הזאת במלמול חיוור שאיש לא יזכור ולא יעשה שום דבר לאווירה הצוותית חוץ מלבלוט בסתמיותו. כדאי להכין מראש את מה שחשוב לכם לומר, ובדיוק כמו בברכות: הביטו אחורה בכנות ובחמלה, כולל הכרה בעשייה (כן, להזכיר שמות ותרומות ספציפיות, כמה שיותר) ושאו עיניים קדימה בתקווה ובפיכחון. זה לא חייב להיות יותר מחמש דקות, למעשה רצוי שזה לא יהיה יותר מחמש דקות, אבל כדאי שזה יהיה ויהיה טוב, משהו שמי שהבריז ירגיש שהחמיץ.
 
::
אם בברכות עסקינן, אני רוצה לסיים בברכה ליזמות ולמנהלים, לצוותי ההנהלה שאני מלווה, לארגונים, לעסקים, לצוותים ולאנשים ולנשים שהם מגדלים במאמץ ובכישרון גדולים, וגם כמובן לקוראים ולקוראות היקרים של ::רווחים::, פה ובעמוד הפייסבוק.
אבל מה מברכים בחילופי השנים האלה?
זאת היתה שנה גדושה בכל טוב וגם, למען האמת, בכל רע. למעשה, לפי השעון הביולוגי שלי, הקורונה התחילה לפני עשר שנים בערך. גילינו יכולת ספיגה אדירה, הסתגלות, יצירתיות, נחישות ועמידה בפרץ, פרצי אדרנלין של הישרדות וגם הסתגלות להסתפקות בפחות.
יש לי הרבה משאלות לשנה הזאת: בבקשה בבקשה תהיי פשוט רגילה. אבל אני מביטה בה בעיניים פקוחות ומבינה שרגילה היא לא תהיה, וממילא לדבר הזה שהקורונה כופה עלינו אני לא רוצה גם להתרגל.
מכל הדברים המשונים, הקשים והמעניינים שקרו בשנה וחצי האחרונות, כלומר מאז פרוץ עידן הקורונה יימ"ש, אחד המעניינים זו הגמישות שתרגלנו ועוד נתרגל, בכל יחידה שבה אנחנו נעים: אנשים, משפחות, צוותים, ארגונים, משק, מדינה, עולם. אני מקווה שנמשיך להתגמש ולהסתגל למה שכופה עלינו המציאות, אבל גם ובעיקר שהגמישות הזאת ותעצומות הנפש יעמדו לנו לא רק אל מול התלאות והחסמים החיצוניים, אלא תעמוד לנו כזכות הבחירה גם בהוצאה לפועל וההגשמה של הרצונות בעבודה, בעסקים, במשפחה, באהבה, ביצירה, בעולם.
שנה טובה, וכמובן גם בריאות, הוגנות ואחווה.

4 תגובות

  1. נעמה גולדברג וייל הגב

    איזה כיף לקרוא את הדברים שאת כותבת ולהיזכר שוב בכמה שאת חכמה וקולחת ורהוטה. תענוג. שנה טובה וכתיבה טובה לך, כנרת יקרה.

    • כנרת

      איזה כיף לשמוע ממך, נעמה היקרה. ותודה על הקריאה ועל הברכות. שנה טובה גם לך.

  2. שמרית פרנקל הגב

    כיף לקרוא את מה שאת כותבת כי את מכניסה נסיון, הכרות עם השטח, ידע, אחלה טיפים והסתכלות מעמיקה. עשה לי טוב לקרוא את זה כי תהיתי – האם הגיוני הזמן שאני משקיעה בכתיבת איחולים? כמו כול שנה, שלחתי גלויה דיגיטלית ולכול אחד/ת הוספתי כמה מילים אישיות. היה לי חשוב שיהיה ברור שאני כתבתי ולא רובוט. וזה בא מתוך הרצון תת הרגשה שאני רואה דרך המילים את מי ששלחתי לו/ה. היה שלב שאמרתי – אולי זה לא שפוי השקעת כל האנרגיות והזמן ולמי בכלל יש כוח /חשק לקרוא, אבל התגובות שקיבלתי היו ההוכחה הטובה ביותר. תודה כנרת ושנה טובה גם לך (-:

    • כנרת

      התגובות מזכירות ששווה בכל פעם מחדש, אה? אם אפשר היה לקפסל את התחושה שביציאה מהים אחרי שחייה טובה ולהציג לעצמי את זה כשהשעון מצלצל חמש בבוקר כדי לקום לשחות, כנראה שאפשר היה לקפסל גם את הערך הגדול במאמצים הקטנים והממושכים שמביאים לתוצאות מיוחלות. תודה על הקריאה, שמרית, נעים מאוד ושנה טובה.

השארת תגובה