בוקר טוב, שבוע טוב ובעיקר – אחרי-אחרי החגים שמח לכולם. בשבוע שעבר חזרתי לייעוץ, למתייעצים שלי, למשרד שלי ולמשרדים של הארגונים שאני מייעצת להם. האמת, היה כיף. האמת (2): היה גם מעייף. אני קצת בהאנג אובר של עבודה. אבל בעיקר, באחת מישיבות ההנהלה שהנחיתי* הפתיע אחד המנהלים בתזכורת: תיכף מתחילה 2022, צריך להתכונן. […]
אז שלשום התחילו סימנים שעומדת להגיע מתנה לחג: סמס מחברת השליחויות שמבקשת שאאשר לשים את החבילה ליד הדלת; אישרתי. אחר כך הטלפון מהשליח; הסברתי. אחר כך השליח בדלת; לקחתי והודיתי. אחר כך החבילה המשמחת; פתחתי, שמחתי ואיפסנתי. כן, עם החבילה הנחמדה הגיעה גם גלויה מודפסת, מעוצבת, שאיחלה לי דברים, כלומר לא בדיוק לי, אלא באופן […]
2020. יש משהו יפה בשנה הזאת, עשרים עשרים. עמוק לתוך ינואר של השנה החדשה, אני עדיין כותבת במחברת "2019" בפתח כל פגישה. הרף עין אחר כך אני נזכרת שכבר עשרים עשרים, ומיד מרגישה בחזרה לעתיד; מין נוסטלגיה משונה למספר שפעם, נניח באלפיים וחמש עשרה, דיברו בו לא מעט. אז, במחצית הראשונה של העשור הקודם, ובוודאי […]
הנעורים, כידוע, מתבזבזים על המתבגרים ובדרך כלל אני דווקא אוהבת להיות גדולה. אבל ההתעלמות של עולם המבוגרים מהקיץ היא בין דבילית לאכזרית, תלוי באחוזי הלחות. החופש הגדול לא זקוק לסנגוריה שלי. צריך לראות את הצהלה וההקלה של התלמידים בימים האחרונים של בית הספר, להיווכח בהתרגשות של ההתחלה לקראת סוף אוגוסט, בכוחות המחודשים, בתקוות, בשאיפות, בהתכווננות […]