כן, גם את הכותרת המעולה שלפה אורית גידלי, משוררת, סופרת ומנחת סדנאות כתיבה. וחברה שלי. ואשה שזימנתי לראיון דחוף. הוצאתי לאורית צו שמונה לשיחה כאן, כי מעבר לסדרה של ווטסאפים קצרצרים, הבחנתי במוטציה מעניינת שיצרה הקורונה: תושייה עסקית וחדוות יצירה, תנופת עשייה, המצאה מחדש וקפיצת מדרגה. תראו, אני שונאת את הקלישאה שביפנית המילה משבר היא […]
אילו תהומות פעורים בין "עבודה מהבית", כמו שהיינו תופסים אותה לפני, נניח חודשיים, פרבילגיה יקרה ולא פשוטה לתיחזוק של בעלי מקצועות חופשיים מסויימים, ובין העבודה מהבית של מרץ 2020 ואילך: אותה ערימה של משימות ותביעות שזורמות הביתה בכל אמצעי התקשורת האפשריים, נלחמות על תשומת הלב עם הילדים, המורים של הילדים, החדשות לבקרים והניסיונות להזמין משלוחים […]
נתחיל מהחיים עצמם; הרי מונחת לפנינו סוגיה קיומית. רק אחר כך נדבר על האופן שבו צולחים את כל זה בעבודה. לא בטוח שתהיה פה פינת הגאון, עוד נראה. * בועה 1: עמוקה את ברלין ביטלנו שלושה ימים לפני התאריך. ביום הנסיעה המיועד גרמניה נכנסה לרשימת המדינות האסורות, כך שממילא לא היינו נוסעים, אבל המודאגת שבינינו […]
הרקע לכתיבת הפוסט לא היה יכול להיות דינמי יותר גם לו הייתי משדרת ממסלול המירוצים של פורמולה אחד. הכל נזיל ותזזיתי: ארגונים מתארגנים לעבודה מרחוק, עובדים מתפזרים לעבודה מהבית, אחרים מפטרים או מוציאים עובדים לחופשה ללא תשלום (מתברר שכרגע עם פיצויים! וחתימה דיגיטלית! נשמע טוב! פחות רע), מקומות נסגרים, אירועים מצטמצמים, נדחים או מתבטלים, כרגע […]
עוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן. למרות שחלק ממני תקוע בשבע מאות באוקטובר, חלק אחר בי שמע את מטח הטילים שירה החמאס בחצות הליל שבין ראשון לשני ונזכר: הזמן עובר. אז הנה, עברה לה 2023 הקשה להחריד, בשבת הקרובה ימלאו שלושה חודשים למלחמה והיא נמשכת. הנזקים קשים, הכאב עמוק, האופק מעורפל, ובכל זאת מתברר […]