היום הוא היום ה-47 של המלחמה. אתמול בלילה הממשלה אישרה את עסקת החזרת החטופים, הפסקת האש אמורה להיכנס לתוקפה מחר ב-10:00. חיזבאללה מבטיח להפסיק את הירי (הארץ, 22.11.23, 15:48). הנשימה נעצרת בתקווה, בציפיה, בחרדה – לאלה שישובו, לאלה שנשארים בינתיים, לאלה שנלחמים. ואפילו התקווה מכאיבה. * פעמיים ביום, ביום טוב, אנחנו מביטים לתהום. אז אנחנו […]
עצרו, אנחנו מוקפים השדים יצאו מהבקבוקים והם מחוללים עכשיו בכיכרות הערים, במליאת הכנסת, בועדות, באתרי החדשות, ברשתות החברתיות, בארוחות המשפחתיות, בקבוצות הווטסאפ. קונפליקטים שהיו רדומים, או מושתקים, ניצתו. ישראל סוערת, הכלכלה בטלטלה, המצב הבטחוני קשה ונפיץ. מאז הקמתה של הממשלה החדשה והניסיון למימוש הרפורמה המשפטית או ההפיכה, תלוי מאיזה צד אתם, אמות הספים רועדות. cólera […]
יש משהו מבלבל באוויר. יום אחרי יום, תנועה נוספת לרחובות, למשרדים, לעסקים. האם אלה הפקקים שהתחילו ראשונים? אני רוצה לחשוב שלא, זה יהיה מדכא מדי. גם לקורקינטים לקח זמן לחזור ולשסע את נתיבי ההליכה והרכיבה. עד לא מזמן היה כל כך חשוך, שמעל הים אפשר היה לראות כוכבים. בהדרגה הוארו כמה חלונות בבתי המלון, בהתחלה […]
כן, גם את הכותרת המעולה שלפה אורית גידלי, משוררת, סופרת ומנחת סדנאות כתיבה. וחברה שלי. ואשה שזימנתי לראיון דחוף. הוצאתי לאורית צו שמונה לשיחה כאן, כי מעבר לסדרה של ווטסאפים קצרצרים, הבחנתי במוטציה מעניינת שיצרה הקורונה: תושייה עסקית וחדוות יצירה, תנופת עשייה, המצאה מחדש וקפיצת מדרגה. תראו, אני שונאת את הקלישאה שביפנית המילה משבר היא […]
אילו תהומות פעורים בין "עבודה מהבית", כמו שהיינו תופסים אותה לפני, נניח חודשיים, פרבילגיה יקרה ולא פשוטה לתיחזוק של בעלי מקצועות חופשיים מסויימים, ובין העבודה מהבית של מרץ 2020 ואילך: אותה ערימה של משימות ותביעות שזורמות הביתה בכל אמצעי התקשורת האפשריים, נלחמות על תשומת הלב עם הילדים, המורים של הילדים, החדשות לבקרים והניסיונות להזמין משלוחים […]