בשבת שעברה ההיא הזמן נקרע. יריעת הזמן בותרה בסכין משוננת, נקצרה בקליעים, נספגה בדם, הועלתה בלהבות. הגדר נפרצה, רשתות התקשורת שותקו, הקונספציות קרסו. אלפים נרצחו, מאות נחטפו, מאות או אלפי טילים נחתו על הארץ. דבר לא יהיה עוד כשהיה, וכולנו מחכים בחרדה לבאות. החודש הזה ארוך יותר משנה, ארוך יותר מדור. כל כך הרבה דברים […]
ראש השנה בחר לעצמו זמן משונה מאוד להגיע. שום דבר פה לא עושה סימנים של סוף: לא גלי החום, לא העיצומים של המורים, לא תכנית הסחיטה שבתוכה אנחנו מתערבלים בחודשים הארוכים-מאוד האחרונים. אז אם שום דבר לא נגמר איך נדע מה להתחיל? ובכל זאת, בימים תזזיתיים כל כך, לפחות על יציבותו של הלוח השנה אפשר […]
למרות שבחיים אני עדיין נאבקת על החמישה קילומטר, בייעוץ אני רצה למרחקים ארוכים. בליווי של מנכ"לים ויזמיות (וגם להיפך כמובן) וצוותי ההנהלה שלהם, אני נמצאת עם הארגון לרוב לאורך שנים, כל עוד הארגון זקוק לליווי הייעוצי וכל עוד זה מועיל, ולשמחתי, לרוב זה מועיל. אני אוהבת לראות את הארגון שליוויתי משלב הלוח הלבן או קצת […]
זאת הפעם השלישית בערך שבה אני מתחילה לכתוב את הפוסט הזה. התחלתי לכתוב אותו בימים קשים, חזרתי לכתוב אותו מחדש בימים איומים, ומאז עזבתי אותו. ובעודי נאבקת בג'ט לג ובערימות כביסה אימתניות, (וקצת קצת קצת מרפה מאתרי החדשות כי צפיפות הדברים האיומים פחתה קצת פונט קטן קטן קטן כדי לא לפתוח פה לשטן) רציתי לכתוב […]
עצרו, אנחנו מוקפים השדים יצאו מהבקבוקים והם מחוללים עכשיו בכיכרות הערים, במליאת הכנסת, בועדות, באתרי החדשות, ברשתות החברתיות, בארוחות המשפחתיות, בקבוצות הווטסאפ. קונפליקטים שהיו רדומים, או מושתקים, ניצתו. ישראל סוערת, הכלכלה בטלטלה, המצב הבטחוני קשה ונפיץ. מאז הקמתה של הממשלה החדשה והניסיון למימוש הרפורמה המשפטית או ההפיכה, תלוי מאיזה צד אתם, אמות הספים רועדות. cólera […]