מילים מילים: שפה וז'רגון בניהול ובהובלת שינוי // ועכשיו ההרצאה

אני מחבבת את החיים בשני עולמות, הייעוץ והכתיבה. אבל כמה אני שמחה כשהם מצליחים להיפגש זה עם זה, כמו בהרצאה הזאת על שפה, סלנג וז'רגון והשימושים המרתקים שלהם במנהיגות ובהובלת שינויים.

דוגמה פנטסטית לכוחו של ז'רגון מספקים שטף סרטוני ה-So Low, בהשראת הסו לואו הגאוני והראשון, שיצר איתי זבולון, שייצג את חיפה ורגשי הנחיתות שלה מול תל אביב.

מיד אחרי התפוצה ההיסטרית והמוצדקת של הקליפ הזה, הופקו מאות סרטונים בהשראתו ובתבנית המדויקת שלו. סו לואו של אמהות, סו לואו של תושבי עוטף עזה, סו לואו הפסטיבל השנתי של תלמה ילין, סו לואו של נוער חובב תנ"ך, סו לואו של תנועת הצופים וסו לואו של המעצבים. אחד האהובים עלי הוא הסרט התקופתי "מאה שערים vs. זלדה שושה עושה סו לואו":

זר לא יבין זאת?

גם וגם. גם לא יבין, גם יבין שיש דברים שהוא לא מבין וגם יבין משהו עמוק וכללי יותר.

אני עדיין לא בקיאה בהלכות נידה (תודה לאל), אין לי מושג מה זה פראנצ'ס, לא מבינה למה מסניפים טבק בקרצ'מע, שמעתי על בתי אונגרין אבל לא יודעת למה להחרים את בזאר שטראוס. ועדיין, מארבע הדקות של הסרטון הביזארי שלעיל למדתי הרבה יותר על פלח מסוים של המגזר החרדי מאשר מהרבה כתבות וסרטים תיעודיים (הטלפון הכשר התחוב מתחת לכיסוי הראש! השם יתברך). זה מה שמרתק בתופעת So Low: היא מזמינה קבוצות להגדיר את עצמן במונחים של המנהגים והביטויים הייחודיים להן.

ולא רק ברובד אחד. מכירים את האופן שבו סרטים מצויירים פונים בו זמנית להורים ולילדים, אבל בשתי שכבות משמעות נפרדות לגמרי? גם סרטוני So Low עובדים בשתי שכבות: הראשונה היא שמחת ההגדרה העצמית של החברים בתוך הקבוצה. הם חוגגים את עצמם תוך כדי שהם קצת יורדים על עצמם (סוג משוכלל של Humblebragging). השכבה השניה היא הברושור לזרים שמנסים להכיר את הקבוצה.

במהירות מסחררת התופעה התפשטה גם לתחום הארגוני, וכל ארגון, גף ומחלקה, הפיקו לעצמם סרט סו לואו קטן על עצמם. הנה למשל הסו לואו של בית החולים שיבא, אחד הטובים:

ספטול זה לחלשים. מהסרטון קל להבין לא רק את אתגרי העבודה בשיבא (החניה מהגיהנום למשל) אלא גם מה נחשב יוקרתי ומה בזוי, איפה לפרסם ואיפה לא להתפרסם (כן ב-Science, פחות במאקו), מה הפוביה הארגונית (התורים הארוכים, ולהבדיל הזיהומים) טכניקות עידוד פנים ארגוניות ואיך להתנהג כדי להתאים לדי.אן.איי הארגוני (לפרסם. לא לעשן!).

יש סו לואו היי בוב על מנהלות HR, סו לואו של מערך הייעוץ של דלויט טוש, סו לואו מיילדות, סו לואו של מפתחי אג'ייל ועוד רבים מאוד וטובים. ואגב, כמה מהטובים באמת לא נמצאים ברשת. אני מנחשת שהם היו מוצלחים מדי, יש בהם יותר מדי אמת על הארגון שבו נוצרו.

כי זה מה שקוסם בז'רגון: ז'רגון הוא דגימה מתוך התת מודע הארגוני. שפה מקצועית וארגונית מתעצבת בחיכוך של רוח הזמן עם הערכים המקובלים ועם הרוח הנושבת מהנהלת הארגון, המוצהרת והסמויה. אבל שפה היא לא רק כלי אבחוני, היא גם אמצעי השפעה. השפה המסוימת של כל ארגון משפיעה על התודעה וההתנהגות, האישית והארגונית, מחזקת תהליכים מסוימים ומכחידה אחרים. לא סתם ארגונים מחליפים שמות של מוצרים, של מחלקות, של תהליכי עבודה; חשבו, למשל, על המעבר של קופות החולים לשמן החדש: שירותי בריאות.

בהרצאה נבדוק מה מלמדת אותנו על הארגון השפה הפרטית שלו ואיך אפשר לעזור לארגון להתפתח על ידי שימוש רגיש, מושכל ויצירתי בשפה. נחקור את האופן שבו מתגלגלים רעיונות, תפיסות, משאלות ופחדים במילים תמימות (או מיתממות). נשתמש בדוגמאות מחיי העבודה של המשתתפים, כדי לחקור את היווצרותן של מילים מעצבות, וגם כדי להפוך את כיוונו של גלגל השיניים: לגלגל רעיונות ותפיסות מועילים לכדי מילים שיוכלו להשתלב בטבעיות בשפת העבודה ולחולל שינוי משמעותי.

ההרצאה מתאימה למנהלים, לצוותי הנהלה, ליועצים, מומחי משאבי אנוש ולמחלקות HR.

– לעוד הרצאות ומפגשים בנושאים אחרים

השארת תגובה