ארבע שנים אני עובדת פה. התחלתי שנה אחרי שסיימתי את התואר ועם המעבר לתל אביב. כשאני נזכרת היום בשיחה הראשונה עם המנהל שלי דאז, אני יכולה ממש לשמוע את הציחקוק הגבוה שברח לי כשהוא שאל על ציפיות שכר. ככה זה כשצעירות. המחשבה לדרוש שכר מסוים נראתה לי הזויה. שישלמו כמה שנראה. היתה לי תחושה כזו […]
בשבוע שעבר יצאנו, כל המשפחה, לטיול אופניים. כשעצרנו בגן העצמאות להפסקת שתייה והתרעננות, הרמנו את ראשינו לשמיים וראינו להק ציפורים נודדות. הלהקה המתואמת נראית כגוף אחד מרובה איברים. כל ציפור נדמתה עצמאית וחופשייה, אבל גם חלק ממשהו גדול יותר, שאיתו היא יכולה לחצות את העולם. אני מהנדסת. בוודאי כבר זיהיתם שאני לא עונה על סטריאוטיפ […]
פעם, בפתיחת סדנת פיתוח צוות הנהלה של חברת הייטק, התבקשו המשתתפים להציג את עצמם. אחד־אחד, ובלי תיאום מראש, בחרו הגברים חברי ההנהלה לספר על עצמם באמצעות הילדים שלהם. הוזכרו לילות לבנים, תהליכי גמילה מפרכים, געגועים. היה נדמה שהמנהלים מתרככים, מזמינים את עמיתיהם להציץ מעבר למסך הניהולי, לצדדים נוספים של חייהם. אפילו הרווק, בתורו, הזכיר את […]
יש אמיתות, שמרגע שנגלו לעיניך, כבר אי אפשר להכחיש. כשאני קוראת עיתון, אני כבר לא מצליחה שלא לראות שכולו עוסק כמעט אך ורק בגברים. בפוליטיקה – גברים, בתחום הבטחון – גברים-גברים ובמדורי הפלילים – גברים בתפקידי השוטרים וגברים בתפקידי הגנבים. משלחת חיפוש, שתתחקה אחר עקבותיהן של נשים בעיתונים, תוכל למצוא כמה מהן במדורי הכלכלה, […]
איכשהו קרה שנחשפתי ביסודיות למכה המגזינית של סוף השנה הלועזית: רשימות המשפיעים על, האנשים שעשו את וארבעים הצעירים המבטיחים משהו. מכיוון שאני משתדלת להשליך את העיתונים לפחות בקצב שבו הם זורקים את עצמם עלי, נבצר ממני לבצע ניתוח שיטתי. חוץ מזה, אני חוששת שהוא יהיה מדכא מדי. מתוך חמישים האנשים שעשו את 2012, […]