הפרישה המפוארת של סימון ביילס היא נקודת קיצון של משהו שכבר הרבה זמן מתבשל בשוק העבודה: לא בכל מחיר (בקישור: הטור של אריאל דסקל על הנושא). הסתיימה הזהות בין האדם ובין האיש העובד שהוא. גם אחרי פרישתה של ביילס, כל החיים לפניה, ואני מקווה שהם יהיו עשירים, מעניינים, טובים ומיטיבים. * כמה אני נתקלת, בחיי […]
שוב אני מחכה שיחזרו אליי. מישהו צריך לחזור אליי עם תשובה לשאלה ממש חשובה. אני כבר לא זוכרת מהי, למען האמת, כי כרגע השאלה היחידה שמעניינת אותי זה למה הוא לא חזר אליי עד כה. אולי זה משהו שאמרתי. אולי זה משהו שלא אמרתי. אולי זה בכלל לא קשור אליי. אולי בכלל חוצפה שאני […]
יש לי בלגן בראש. במקום שבו אמורים להיות מונחים רעיונות לתסריטים, זרוקים גרביים. על השיש אמורה לתפוח איזו דמות מספר, אבל הכיור מתפקע מצלחות; אין מקום במדיח. רגע לפני פיצוח של אבחון במחלקה עם סיפור מעניין אני נזכרת לתת עוד כמה סיבובים לכביסה במייבש, לטשטש את הקמטים שנקוו בה במשך היום. אני מסתובבת […]
בשנה הבאה, אני מתחננת כבכל ערב בשבועות האחרונים שבו אני בוחשת עוד עוגה או מכבסת בבהילות חולצה לבנה, בואו נפרוש את מסיבות הסיום מאוקטובר ואילך. אחת בחודש. יותר מזה מעמעם את האפקט. הן חשובות ומרגשות, ללא ספק, אבל שלוש פעמים בשבוע? קונצרט סוף השנה של המקהלה, קונצרט תלמידי הקונסרבטוריון, מסיבת הסיום הכיתתית של האחת, […]