אסור להעלים עין מהמובן מאליו. על אף שהיא מובנת מאליה וידועה עד זרא, היא לא מטופלת – העובדה שטלפונים סלולריים בישיבות עבודה הם שורש כל רע (או בארוחות ערב או בדייטים או ליד המיטה). אז לא משנה מה יהיה הפורמט שתבחרו – אל תכניסו אליו סלולריים*. למעשה, זה הפורמט החשוב: ישיבות הנהלה בלי סלולריים.  

פעם עוד היו קרבות מצחיקים כאלה. כמו הויכוחים הבלתי ניתנים להכרעה בין עפרה לירדנה (זהירות, אם הבנת את זה, אני יודעת מתי נולדת!), מתישהו בעשור ומשהו האחרונים נאלצנו להחליט: האם התוכן הוא המלך? המדיום הוא המלך? או שאולי זה היה המדיום הוא המסר? כך או כך, לפחות בתעשיית הטלויזיה מקובל בשנים האחרונות לנהות אחרי הפורמט. […]

ציפורניים כסוסות, שיניים צהובות מעישון, יקיצה טבעית בחמש בבוקר, יותר מדי דיאט קולה, יותר מדי כושר. מנהלים ויזמים הם אנשים מתוחים. מטבעם או כתוצאה מעול האחריות וריבוי המשימות שעל כתפיהם. מהמרת שגם וגם. לא צריך דרמות גדולות כדי שהמנהל יהיה לא מרוצה. היום יום הארגוני מורכב פעם מתזרים מדאיג, תקלות בתהליכי הייצור, שערי מטבע שלא נוטים […]

לרופאים יש את ד"ר גרין וטוב מזה: את ד"ר דאג רוס, יש להם את מקדרימי ואת מרדית' גריי. לאחיות יש את קרול האת'אוויי ואת האחות ג'קי; לאנשי כוחות הבטחון – את השוטר אזולאי ואת מיסטר ביג, כשעוד היה בלש ב-NYPD, לכותבות הטורים יש את שרה ג'סיקה פרקר, לפסיכולוגים – את ראובן מ"בטיפול" ולפסיכיאטרים את ד"ר ג'ניפר […]