חלום לים: הכנה לפוסט על סדנת בניית צוות ורשימת מקומות לסדנאות בתל אביב

העניין הזה לא מפוצח. בכל מקום בארץ, צוותים יוצאים לסדנאות, ימי עבודה, אופסייטים, תקראו לזה איך שתקראו לזה, ולא מספיק שלא פשוט להוציא צוות מעבודת היומיום, שלא לדבר על צוות הנהלה, לא מספיק שזה סיפור יקר מכל בחינה (אבל שווה זהב, על כך בקרוב), גם בכלל לא קל למצוא מקומות מתאימים לעבוד בהם. אפילו כשכסף הוא לא מגבלה, וכמובן – עוד יותר כשכן. העניין הזה לא מפוצח, וחבל. כסף על הרצפה, אני אומרת לכם.

סדנאות, ימי צוות, אופסייטים, הם ימים של שיא בפיתוח הארגוני. הם זמן שמוקדש לסוגיות מהותיות בהתפתחות הארגונית: לגיבוש אסטרטגיה, לפתרון משותף של בעיה מסובכת, ללמידה משותפת על עבודת ההנהלה, על מסגרות הניהול ועל יחסי העבודה. לכן, כשצוות יוצא לסדנה של יום או יומיים, מה הוא צריך? ארבעה קירות שיתנו לו מקום ופרטיות, חמישה שישה שבעה שמונה מקומות ישיבה, לוח מחיק ופליפצ'ארט? ומכונת קפה, כמובן.

אבל לא רק.

הצוות יוצא לאופסייט כדי לצאת למקום אחר, מתוך תקווה שבמקום האחר יתאפשרו דברים שלא מצליחים לקרות בשגרת העבודה, במשרד, בפגישות הקבועות. הצוות יוצא לאוף סייט כדי לחרוג מעצמו הקבוע, לגלות מה עוד מסתתר מעבר לדפוסים המוכרים, האוטומטיים. ביציאה לסדנה טמונה תקווה של של פנאי משצף התביעות הרגיל של העבודה, אפשרות לחשוב אחרת, דרור לחלקים של יצירתיות, רגש, הקשבה מסוג אחר – לרגש, ליצירתיות, לתעוזה להצביע על בעיות, לאופטימיות.

ונכון שהכי חשובים הניהול, קודם כל, ואז ההנחיה, בניית המפגש והנחייתו כך שיהיה מועיל, מאפשר, מאתגר ומצמיח ואם גם אפשר אז כיף. אבל החדר משלנו חשוב גם הוא. מה צריך להיות בחדר משלנו ליום או יומיים סדנה? 

1. קודם כל, פרטיות, לשמירה על תחושת הבטחון והדיסקרטיות. אז למרות ששיתוף חללים הוא העניין עכשיו, לסדנה צריך חדר סגור ולא חלל שהוא חלק מחלל אחרים.
2. שנית, שלא יהיה שם שולחן ישיבות ששולט על כל החדר. הדרישה הזאת היא אחת המאתגרות, כי ברוב בתי המלון יש חדרי ישיבות שעונים על שאר הדרישות, אלא שכולם הם עם שולחן ישיבות מסיבי. לא טוב שולחן ישיבות מסיבי לסדנאות ואופסייטים. למה? ההסבר יישמע מעצבן, תצטרכו לסמוך עלי שעדיף ממש שלא. הישיבה העדיפה היא כמו בסלון נוח.
3. עוד רצוי שיהיה מרחב ביניים: מרפסת, יציאה לגינה, לגג. כי הסדנה היא חתיכת מסע משותף ודחוס, וצריך לפעמים לנשום אוויר, לקחת טיפה מרחק, להתייעץ מנחה ומנהלת, לסגור בין שני חברי הנהלה איזו פינה שנפתחה בסדנה. ההפסקות חשובות גם כדי לאפשר את הריכוז וההשתקעות בעבודה עצמה, וגם כי כמו בכנסים, ידוע שהדברים הכי חשובים קורים בהפסקות. אז בשביל זה אנחנו צריכים מקום לצד המקום.
4. כל אלה ואם יש לנו גם חניה למי שבא מרחוק, אור טוב ונוף מעורר השראה, ים או ירוק או משהו בחדר עצמו שהוא יפה במיוחד – אשרינו.

מתברר שאת כל אלה קשה להשיג בתל אביב, ומכיוון שרוב החברות שאיתן אני עובדת יושבות בתל אביב וליום סדנה אחד לא משתלם להרחיק הרבה (לעומת יומיים סדנה, שאז הו כמה כיף וחשוב וטוב לצאת מהעיר), זאת היתה חתיכת משימה למצוא חדרים לסדנאות. עשיתי מה שאני עושה כשאני נתקעת, פתחתי שרשור בפייסבוק, קיבלתי הרבה המלצות, וכדי להקל על צוותי ההנהלה הבאים שמחפשים חדרים לאופסייטים במרכז, הנה אני מביאה את ההצעות כמו שהן. לא לוקחת אחריות על ההמלצות ולא גוזרת רווחים. כן מוסיפה לרשימת המשאלות שפעם יהיה לי משרד שיוכל לארח צוותי הנהלה כמו שאני רוצה לארח צוותי הנהלה.

1. איירבינאנבי: אז ככה, הייתי מעדיפה חדרי אירוח מסודרים שיודעים לעבוד עם צוותים כולל מה שצריך (מכונת קפה! קפסולות! חיבור למקרן לפעמים), אבל באיירביאנבי הוסיפו אפשרות לחפש רק דירות ליד הים, ובהן יש לא מעט מועמדות אפשריות למקומות לסדנאות. חדרי השינה לא משנים, וכל מה שצריך זה שהסלון יהיה נחמד מספיק לשבת בו יום שלם, ופינת אוכל לאכול בה צהריים, ושהבעלים יסכים להשכיר אותה לשעות לא שגרתיות. זה עשוי להיות פיצוח זול יחסית, ומוצלח, כמו בדירה שצילמתי לעיל, בכרם, בין הים לשוק והסלון המושלם מבחינתי לסדנה.
2. Meet in Place ושות'. מרכז להשכרת חללי עבודה לפי שעה או ימים, נאה ומתוקתק ונמצא שלוש דקות מהמשרד שלי. הזדמן לי לא מעט לעבוד בחדרים השונים בו. בעיני מצוין לפגישות עבודה ומפגשי דירקטוריון, פחות מאוורר לימי עבודה שלמים. על אותה משבצת של מיט'ינ'פלייס שווה לבדוק גם את Rooms – חסן ערפה (נחמד, פונקציונלי ומתקתק, תאורה טובה כל כך שאפשר לצלם שם את ישיבות ההנהלה שלכם כאילו הייתם אילוסטרציה של ישיבות הנהלה מאימג' בנק), אקספו ביזנס: חדרי ישיבות באקספו בגני התערוכה, פנתרה ברחוב הארבעה. עדנה – נוה מדבר יפואי – נחמד וחתיכי.
3. קופיולה: העברתי אותו מסעיף 6 לפה בעקבות סדנת הנהלה שהנחיתי שם (אפריל 2022). חלל עבודה ופגישות שטוף אור ועשוי בטוב טעם עם אוכל וכיבודים טעימים נורא ואירוח קשוב מאין כמותו. החיסרון היחיד: צוות המקום רוחש סביב בהכנת האוכל הטעים, ואני מעדיפה עבודה עם צוות ההנהלה בחדר סגור ומפגש רק בהפסקות עם העולם החיצון. למרות זאת, זה מקום שאשמח מאוד להמשיך לעבוד בו, שנותן תחושה טובה וכיפית של עבודת צוות בתנאים מעולים.
4. הקומה השניה של רביבה וסיליה: כן, אני מודה שאני שפוטה של אור טוב ודברים עשויים בטעם טוב ובהקפדה, ומשני אלה יש בשפע בקומה השניה של רביבה וסיליה במתחם יו בצפון תל אביב. זה חלל גדול ויכול להתאים גם לאירוע חברה, אבל איכשהו היה נעים ואינטימי באחת הפינות של החלל, והצוות היה קשוב ורגיש מאין כמוהו, מה ששיחרר אותנו להתרכז בעבודת בניית הצוות.
5. Anywell. החיפוש שלי הפגיש אותי עם סטרטאפ מתוק מאוד, שמתווך בין בתי קפה, עובדים ומעסיקים, ומארגן עבודה לפי שעות במקומות כמו בתי קפה, חללי עבודה משותפים ועוד. הם נתנו לי קרדיט של עשר שעות עבודה, ובינתיים ניסיתי בקפה של אסמבלאז' באלנבי ובתאו בהרצליה והיה כיף. יש להם גם כמה הצעות בתחום החללים לעבודת צוות לחצאי ימים וימים.
6. מלונות. הבחירה המתבקשת, ובכל זאת, בגלל שרובם מתכווננים לישיבות כמו של פעם, זה לא בול מה שאנחנו צריכים. בסלינה בנווה צדק עבדנו יומיים בחדר העבודה המשותף והיה ממש נעים. בסוויטה הגדולה של מלון דן היה מוצלח, פאר ישן, מרפסת גדולה ונוף פתוח לים, ברויאל ביץ' היה מלכותי, בקרלטון ובמלון טל היה נוף יפה לים אבל העבודה היתה או בחדרי ישיבות עם שולחן תקוע בינינו או באיזורים בטרקלין העסקים הפתוח לעוד אנשים. בקיטשן מרקט ביפו יש לופט מעולה ונוח, והם מסבירי פנים וכיפיים, זול זה לא (כמו כל האחרונים שמניתי). שמעתי וטרם הספקתי לבדוק בעצמי: חללי עבודה באברהם הוסטל.
7. חללי עבודה מסוגים שונים שהומלצו וטרם הספיקותי: דה יאפא, ליברה LOFT מקום לשינוי, אנגלו ונינה היפהפה ביפו.
8. יש למה לחכות: השמועות סיפרו על חדרים בהרצל 16, שעוד לא ביססתי ושמעתי גם טובות על חובות הלבבות, בשכונת שפירא בתל אביב.