הפרויקט עבודה::אהבה היה לא רק הפעם הראשונה שבה השתמשתי בנקודתיים הכפולות, אלא גם הניסיון הראשון שלי לדיאלוג מעמיק וכתוב סביב עבודה. חיברתי שאלון, הזמנה למסע פנימי כתוב, סביב המשמעות והמחירים של העבודה בחיים. הצעתי ללא מעט אנשים לענות על השאלון, אנשים בעלי יכולת התבוננות וביטוי, וכולם, כך נשמע, שמחו על ההזמנה.
כשהתחילו השאלונים המלאים לעלות, עם התשובות של המשיבים האמיצים הראשונים, פנו אלי עוד ועוד אנשים וביקשו את השאלון. דוקטורנטית שעבדה במשך שנים כעוזרת בית, בעל תפקיד בכיר במגזר הציבורי, מובטלת כרונית, איש תוכנה ותיק; אנשים שמאוד הסתקרנתי לקרוא את התשובות שלהם.
אלא שמתברר שההתבוננות הפנימית על חיי העבודה שלנו היא או לא כנה או לא פשוטה לפרסום (אפילו בעילום שם, כן?). שווה לקרוא מה השיבו מי שבכל זאת העיזו להשיב, אבל הנה, אני מגישה, לשימושכם העצמי את השאלון עבודה::אהבה. העותק הזה של השאלון מנוסח בלשון נקבה, אבל פונה, כמובן, לכולם.
"ובכן, אלו השאלות. את מוזמנת להרהר, לענות בהרחבה או בצמצום, לצרף שירים או לינקים מעניינים.זה אינטרנט פה, כך שהכל אפשרי. מה שחשוב לי זאת העמקה וכנות. סיפורים טובים זה מעולה (כלומר לא רק דעות ודיווח מיד ראשונה, אלא אנקדוטות שממחישות).
– מי את ומה את עושה פה?
– מה את עושה כשאת קמה בבוקר? (סדר יום, סדר של שבוע – מה שמצליח לשקף את סגנון העשייה והקצב).
– מה העבודה נותנת לך? מה היא לוקחת ממך?
– חרטות, אכזבות?
– כשהיית ילדה, איך דמיינת עבודה?
– מה רצית להיות כשתהיי גדולה?
– אירוע מכונן בעבודה / נקודת מפנה.
– מה את לומדת על עצמך בעבודה?
– אם היה לך אסיסטנט, מה היית מפילה עליו ומה היית ממשיכה לעשות בעצמך?
– איך העבודה הנוכחית שלך מעצבת את מי שאת?
– כמה חופש יש לך בעבודה?
– כמה מהעבודה שלך היא את? כמה ממך זה העבודה שלך?
– מה לא יודעים עליך בעבודה? מה לא ידעת עליך לפני העבודה?
– רגעי שיא בעבודה, רגעי שפל.
– וכיום, מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?
***
מילאתם? ברצינות? מתוך מחשבה? אם היה מעניין ומתחשק לכם לשתף, אותי את שאר הציבור הקדוש הזה, בעילום שם בשמכם המלא, אשמח לקרוא. שלחו אלי (באמצעות הטופס "תהיו בקשר" בסרגל העליון). אל דאגה, לא אפרסם בלי שנסכם על זה קודם.