1. פעם למדתי צרפתית בבית ספר זעיר לשפות ברובע ה-13, שהנהיגה ביד רמה גברת אחת, אדומת שיער וסוערת. כשלמדנו על סוגי העבר השונים, היא ביקשה שנכתוב על משהו שקרה לנו בעבר, למשל, בילדות. לא זוכרת על מה סיפרתי, אבל התחלתי את שיעורי הבית במילים Quand j'étais jeune, כשהייתי צעירה. עוד לא הספקתי לספר מה קרה […]
הפעם אתחיל הפוך: פינת הגאון א. פתחו בלוג ב. כתבו פוסט ג. חזרו ל-ב.
"מאבק ראוי", כך מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב ובכובד ראש, כאילו הייתי מפקדת תא במחתרת בתקופת הקמת המדינה. רק בפגישות ייעוץ למנהלים ובעלי חברות. שמתעסקים, כמו כולנו, רק אולי בהיקפים הרבה יותר גדולים בשטויות.
יש אמיתות, שמרגע שנגלו לעיניך, כבר אי אפשר להכחיש. כשאני קוראת עיתון, אני כבר לא מצליחה שלא לראות שכולו עוסק כמעט אך ורק בגברים. בפוליטיקה – גברים, בתחום הבטחון – גברים-גברים ובמדורי הפלילים – גברים בתפקידי השוטרים וגברים בתפקידי הגנבים. משלחת חיפוש, שתתחקה אחר עקבותיהן של נשים בעיתונים, תוכל למצוא כמה מהן במדורי הכלכלה, […]
הפרויקט עבודה::אהבה היה לא רק הפעם הראשונה שבה השתמשתי בנקודתיים הכפולות, אלא גם הניסיון הראשון שלי לדיאלוג מעמיק וכתוב סביב עבודה. חיברתי שאלון, הזמנה למסע פנימי כתוב, סביב המשמעות והמחירים של העבודה בחיים. הצעתי ללא מעט אנשים לענות על השאלון, אנשים בעלי יכולת התבוננות וביטוי, וכולם, כך נשמע, שמחו על ההזמנה. כשהתחילו השאלונים המלאים לעלות, עם […]