ארכיון של: מרץ 2016
השפלה בישיבת ההנהלה / הארץ, 2013
לו היה מונה שנוקש בכל פעם שעובד היה מושפל במקום עבודתו, הוא היה נשמע כמו פצצה מתקתקת. בכל רגע נתון, גם ברגע הזה ממש, עובד מבוזה במקום עבודתו, המקום שהוא מטה לחמו, המקום שבו מושקעים מיטב זמנו, כישוריו ומאמציו.
שרשה לה פם
איכשהו קרה שנחשפתי ביסודיות למכה המגזינית של סוף השנה הלועזית: רשימות המשפיעים על, האנשים שעשו את וארבעים הצעירים המבטיחים משהו. מכיוון שאני משתדלת להשליך את העיתונים לפחות בקצב שבו הם זורקים את עצמם עלי, נבצר ממני לבצע ניתוח שיטתי. חוץ מזה, אני חוששת שהוא יהיה מדכא מדי. מתוך חמישים האנשים שעשו את 2012, […]
להם, לפחות, היה אבא / אדיפוס יתום / הארץ, 2013
הלווייתו ההמונית של הרב עובדיה יוסף היא קריאת השכמה דווקא לחילוניים. עוצמת המנהיגות של הרב יוסף מעוררת השתאות, וכשהיא לא מעוררת דאגה לעתידה הדמוקרטי של ישראל, היא מעוררת קנאה. הרב יוסף לא יכול היה להיות המנהיג שלי. גם במצב הרוח הליברלי ביותר, תפיסות העולם שלנו שוללות האחת את השניה. אבל מי כן יוכל להיות המנהיג שלי? מי מהפוליטיקאים בני זמננו, שסמכותו אינה […]
ננוח כבר בקבר / על חוסר היכולת להפסיק לעבוד / הארץ, 2017
הגדולה חזרה מבית הספר עם משימה: לראיין קשיש מבני המשפחה. איך נמצא לה קשיש? הסבים והסבתות שלה, ההורים שלנו, הם צעירים נמרצים בני תיכף-שישים עד שבעים וקצת, שימיהם מלאים בקריירה השניה והשלישית, בלימודים ובסידורים, בעזרה לילדים ובטיפול בנכדים. הקשישה היחידה במשפחה, סבתא רבא, חותרת לכיוון המאה וממעטת להתראיין.